יָכֹלְתִּי לִכְתֹּב שִׁיר אַחֵר
לִבְחֹר בְּמִלִּים שׁוֹנוֹת
אוּלַי עִם פָּחוֹת חֲרוּזִים
וְיוֹתֵר חֲזָרוֹת
אֵין מָה לְנַסּוֹת לְהָבִין
כִּי כָּל מָה שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב
זֶה רַק אֹסֶף מִצְטַבֵּר
שֶׁל מִי שֶׁהָיִיתִי וּמִי שֶׁאֲנִי
אֲמִתִּי אוֹ מְדֻמְיָן
אֲנִי יוֹדֵעַ בְּלִי עֵדוּת
בְּוַדָּאוּת
שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם נִפְגָּשִׁים
גַּם אִם הֵם בְּיַחַד חַיִּים