שוב התעוררתי בסביבות שתים לפנות בוקר,
שוב לשכב במיטה לבד ולחכות בסבלנות שיגיע הבוקר,
אז שכבתי במיטה, נו ומה? נמשכתי אחרי מחשבות עלייך,
על המראה שלך שאהוב עלי כל כך.

על זה שאני יודע שאת לא רוצה בי, אי,
על זה שאני מבוגר ממך כל כך, כך,
שאפשר לתקוע חיים שלמים ביננו.

וככול שעבר הזמן ניבנתה אצלי בלב התשוקה הזו,
הרצון הזה, שתהיי כאן אתי.

אז אני יכול לתאר לעצמי שאת ישנה עכשיו,
שוכבת עכשיו ברפיון אברים בין הסדינים שלך,
ליד האיש שבחרת בו, כל כך הייתי רוצה להיות האיש ההוא,
ההוא - זה שבחרת בו,
אבל את בחרת בו כל כך הרבה זמן, לפני שאני הופעתי.

וככול שעבר הזמן ניבנתה אצלי בלב התשוקה הזו,
הרצון הזה, שתהיי כאן אתי.

אז סיפרתי לך את כל הדברים שאני עוסק בהם בימים אלו,
השינוי שאני רוצה לחולל בעצמי, ושהגעתי כל כך מאוחר,
ואת הסברת בקצרה על הדרך אל זוגיות מתוקנת,
ושאלתי את עצמי,
איך תהיה לי זוגיות מתוקנת כשאני לא נורמלי?
כשאני הזוי, כשאני משתוקק כל כך למה שאי אפשר.

ואז עלה הבוקר ונשארתי לשכב במיטה לבד.

וככל שעבר הזמן ניבנתה אצלי בלב התשוקה הזו,
הרצון הזה, שתהיי כאן אתי.

ותיארתי לעצמי שאת ישנה עדיין עכשיו,
שוכבת עכשייו ברפיון אברים בין הסדינים שלך,
כל כך הייתי רוצה להיות האיש ההוא - זה שבחרת בו,
אבל את בחרת בו כל כך הרבה זמן לפני שאני הופעתי,
איך תהיה לי זוגיות מתוקנת כשאני לא נורמלי?
הרי אני הזוי, ואני משתוקק כל כך למה שאי אפשר.

ואז עלה הבוקר ונשארתי לשכב במיטה לבד.

וככל שעבר הזמן ניבנתה אצלי בלב התשוקה הזו,
הרצון הזה, שתהיי כאן אתי.

וככל שעבר הזמן ניבנתה אצלי בלב התשוקה הזו,
הרצון הזה, שתהיי כאן אתי.