אדם יושב בכיסא נוח,
בחצר שלו, לחום יש ניחוח.
הציפורים מצייצות, השמש זורחת,
והרוח לוחשת, "אל תזוז, אל תפרח".

הוא מחזיק כוס, קפה או תה,
מסתכל על הפרחים, צבעים זוהרים,
ולי זה נראה כמו קסם של לילה,
אך הוא שם, בעיניים סגורות, בטח חולם על טחינה.

החתול מתפתל, מסביב לרגליים,
האדם צוחק, "אתה גם רוצה חיים?"
והכיסא, מתנודד, כמו ספינה בים,
ושניהם יחד, נראים כל כך רגועים.

כך הזמן עובר, בלי רעש ובלי דאגות,
בכיסא הנוח, הוא שוכח את כל התלאות.
כי לפעמים, ברגעים המטומטמים,
נמצאת השמחה, בין כל השטויות.