בוקר מגיע, הוא מתעורר במיטה,
מריח את העשן, זה כמו שיר אהבה,
הסיגריה בוערת, כמו כוכב בשמיים,
מיקו מחייך, כי הוא לא לבד כאן.

בערב הוא יושב, עם חברים סביב,
כולם צוחקים, מיקו ממשיך לשתף,
סיבוב אחרי סיבוב, הוא לא מתעייף,
העשן מתפשט, כמו חלום מתוק, ככה הוא חי.

מיקו, מיקו, עם הסיגריה ביד,
בעשן מסתובב, כמו רוח ביער מדבר,
כל יום הוא חושב, זה לא סתם משחק,
מיקו והעשן, הם כמו חברים, לא נפרדים.

אז אם תראו את מיקו, עם הסיגריה בעין,
אל תשפטו אותו, זה רק חלק מהחיים,
חיים מתוקים, בעשן ובשמחה,
מיקו והסיגריות, עד סוף הדרך.