כֵּן, הוּא מְקַנֵּא.
קִנְאָה מְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל מַר קְסֶנּוֹן.
הַיָּרֵחַ אוֹתוֹ יָרֵחַ
וְגַם הוּא הֲרֵי יוֹדֵעַ לְשׁוֹרֵר
וּבְכָל זֹאת
לְעוֹלָם לֹא יַלְחִין סוֹנָטָה
אוֹ יִכְתֹּוב שִׁיר
שֶׁיִּשְׁתַּוֶּה לְבֶטְהוֹבֶן
אוֹ לְאָבִיב גֶּפֶן.
"אֲבָל הַיָּרֵחַ הוּא עֲדַיִן אוֹתוֹ הַיָּרֵחַ גַּם בְּלִי
הַסּוֹנָטָה וְהַשִּׁיר", הוּא יֹאמַר.
גַּם אֶת זֶה
כְּבָר כָּתַב מַר קוֹגִיטוֹ לְפָנָיו
(כְּלוֹמַר, זְבִּיגְנַיְב הֶרְבֵּרְט).
זֶה רַק אוֹר הַיָּרֵחַ, כָּתַב גֶּפֶן הַצָּעִיר.
וּלְמַר קְסֶנּוֹן
נוֹתַר רַק לְקַנֵּא. |