תקשורת היא כלי חשוב, שנמצא אצל כל בני האדם וגם אצל כמה בעלי
חיים. יש סוגים שונים של תקשורת והעברת מסרים. אני מאמין שאופן
התקשורת הכי חזק וטוב הוא הדיבור המילולי, כי הוא מדויק ובלתי
אמצעי, כלומר מעביר את המסרים ישירות בלי הפרעות בדרך,  והוא
מאפשר להעביר בבירור רב כמות רבה מאוד של מידע וסוגי מידע.
דיבור מאפשר לבטא אמיתות במדויק. בדיבור אפשר לבטא כל סוג של
אמת או רעיון, לטוב או לרע, כל דבר שאפשר לחשוב עליו בהיגיון.
דיבור משמש להשיג מטרות ביעילות וליצור הבנה הדדית בכל תחומי
החיים: עבודה, לימודים, חברות, חקירות משטרה ובית משפט
ודיפלומטיה. אפשר וצריך להתאים את הדיבור לכל סוג של שימוש בו.
הדיבור מסמל את המציאות ולכן מקביל לה.
הדיבור משפיע מאוד על מצבי המציאות, ולכן כדאי לחשוב היטב לפני
שמנסחים ואומרים משהו. נאמר "חיים ומוות ביד הלשון".
בעבודה רשאי המנהל לתת לך הוראות בלשון ציווי. לעומת זאת,
במכתבי תלונה למוסדות ציבוריים כעירייה מקובל להימנע מציווי
כדי לא להיראות מאיים, ובמקום לכתוב "אני דורש שתעשו...כדי שלא
אתלונן". יש דרכים שונות לנסח רעיונות כך שיישמעו יותר
ענייניים ופחות מאיימים.
בחקירות משטרה ובית משפט יש לאדם זכות לשתוק ולא לענות לשאלות
שעלולות להפליל אותו. שתיקה עדיפה על שקר שעלול להתגלות ולסבך
את האדם בחוסר אמון. זכות השתיקה מגנה על אדם ומאפשרת לו לא
לגלות מידע שיסבך אותו, למשל על עבירות שעשה.
כשהראיות לא מוצגות יכול שקר להטעות את השומע לחשוב שהמציאות
שונה. משתמשים בשקר לריגול ולבלשות. כשאפשר להטעות את השומע,
שקר עשוי לעזור זמנית; אבל האמת עדיפה לטווח ארוך כי היא מונעת
אי הבנות ומאפשרת שיתוף פעולה ויעילות הדדית. כשאברהם הגיע
לארץ עוינת ושיקר שאשתו היא אחותו כדי להגן על חייו, שילם על
השקר בכך שהמלך לקח את אשתו כבת זוג.
בין בני אדם אפשר להביע בדיבור גם אהבה וגם שנאה. אפשר להגיד
דברים חיוביים על האדם, כמו: "אתה נחמד", ואפשר להגיד נגדו
דברים תוקפניים ורעים, כמו: "אתה לא נחמד". צריך להימנע מלדבר
נגד אנשים מבלי שישמעו, ומוטב לפתור אתם את העימות ישירות.
כתוב בתורה "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך".
אמנם כשאדם עצבני, לא תמיד אפשר להגיע אתו להידברות ומוטב
לחכות שיירגע. הוא פועל רק מתוך רגש ולא יבין את דברינו.
כדאי לבקש התחשבות ולדרוש זכויות בבירור, כדי שהאדם האחר ידע
מה מורים לו ויסכים לבצע. לדעתי, עדיף להשתדל להתייחס עניינית
למה שנעשה או נאמר נגדך, ולא לדבר יותר מדי רעות על אנשים ועל
אופיים. צריך לנסות לפתור מריבות בעזרת הסברים. צריך להסביר את
עמדתנו ויחד עם זה להקשיב, להתייחס לרעיונות שהאחר מבטא ויחד
עם זה לבטא את הרעיונות שלנו. תקשורת טובה מבוססת על הקשבה
לדברי האחר והתייחסות אליהם בתשובה. למשל, כדאי להגיד: "לא
התכוונתי להרע לך, אני רק מבקש שתשתדל להתחשב בצורך מסוים שלי
כדי שנהיה ביחסים טובים". עם זה, במצבים מסוימים מותר להגיד:
"אני חושב שהפרת את זכותי, ואני דורש ממך להתחשב יותר". כשאדם
לא מתחשב בזכויות האחרים, צריך להתלונן עליו לאחראים כדי
שיטפלו בעניינו.
בחבֵרוּת עם אדם צריך למצוא עניין משותף ולדבר על דברים שעושים
ביחד במסגרות חברתיות, עם חברים ובעיסוקי הזמן הפנוי. כדאי
להחמיא ולהראות חיבה ואהבה, להראות בדרכים שונות שחשוב לנו
שהאדם האחר ירגיש טוב. גם דרך הדיבור על עיסוקים אנו מראים
שהוא חשוב לנו, כי אדם בוחר לעשות דברים כדי להרגיש טוב. כדאי
לשאול שאלות מפורטות כמו: מה עשית בחוגים, מה עשית בתחביבים.
הדיבור עוזר לתקשר, לבטא רעיונות וליצור הבנה הדדית, אבל צריך
לנצל את הדיבור למעשים: חשוב לדבר, אבל חשוב יותר לעשות.
אני מאמין שדיבור יכול לשפר את העולם. הדיבור כלי חכם, ואני
מנסה להשתמש בחוכמת הדיבור לשפר את הסביבה ואת היחסים בין
אנשים.