|
יָמִים שֶׁל בֹּהַק בַּחַלּוֹנוֹת
ש-ְמֵחִים עַל הַקַּיָּם וְעַל הַמִּתְרַחֵשׁ.
אֲנִי לִילָךְ חַיִּים בָּאָה בִּפְעִילוּת
אָהֲבָה לְסוֹבֵב אוֹתִי.
מְנִיעָה חַיִּים לִיצִירָה וְאַהֲבָה בִּי
צוֹבַעַת חַיִּים בְּווָרֹד.
וּתְכֵלֶת שׁוֹקֶקֶת בִּי לַצּוֹמֵחַ וְלַדּוֹמֵם
לַחַי וְלָאָדָם וַאֲנִי מַבּוּעַ כֹּסֶף יָמִים
פּוֹעֶמֶת חֲווָיוֹת עַד בְּלִי דַּי. |
|
|
מה? זה?
זה סתם גירוד,
יעבור תוך
יומיים.
הרצל לאישתו
בימי הקונגרס
הזיוני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.