זה התחיל בזה
שכל חיי הפכו
וכל מעשי היו
כדי למצוא אותה

זה נגמר בזה
שהיום יש לי התקפי חרדה
בקושי אני אוכל
מוריד מלא דמעות
כי לא מצאתי

אז אולי לא שווה
כל סיפור האהבה הזה
שסיפרו לנו שהיינו ילדים
עם בית וחיים

זה התחיל בזה
שכל העולם כפר בזה
והפך את הדבר הכי צודק
אהבה, לגוף

זה נגמר בזה
שאני המשוגע היחיד
שלא רק מדבר גם מתמיד
להביט על התכלית

אז אולי לא שווה
כל סיפור התאווה הזה
כי אין בו פרחים
וכנורות דביקים שמנגנים

זה התחיל בזה
שהוא החזיר אותי בתשובה
וכל מעשי היו בלי שאשים
כדי למצוא אותה

וזה נגמר בזה
שהוא לא נתן לי אותה
אז מעולם לא עשיתי בעצם
דבר אחד לשמה

אז אולי לא שווים כל הדמעות
אבל הם בכל מקרה יורדות
לפחות יש לי פרחים
דביקים שמריחים