הלכתי אחריה איפה שהיא הלכה
לא מקומות מעניינים
בנקים, משרדים, חנויות בגדים ונעליים
אמרתי לה -
בואי אתי, אראה לך את הקשת בענן
היא הסתכלה עליי כמו נחש מכושף
עשתה כיווץ עם האף
והתעלמה

זה לא מה שאתה עושה,
זה עם מי אתה עושה את זה
אמר לי איש זקן וחכם
כמו שלא משנה מה אתה עושה באמנות,
אלא איך אתה עושה את זה
ואישה זה כמו אמנות
כך סיכם את דבריו

מעולם לא חשבתי על אישה כאמנות
יותר כמו חיה מפותחת
חתול או נמר

אז אמרתי לה -
"מתוקה!" והיא הסמיקה כולה
ואז לא ידעתי מה להגיד
אז היא החליפה פאזה
"אני לא סוכריה!" היא כעסה
"את הסוכרייה שלי!" אמרתי
"אז תקלף ממני את העטיפה" היא אמרה

עשינו את זה
ימינה שמאלה, קדימה אחורה,
למעלה למטה, בפנים ובחוץ
וכשגמרנו היא צחקה לי בפנים
"מה מצחיק?" שאלתי
"גנבתי לך את הזרע, אידיוט!"
כך היא אמרה
אמרתי לה שלא משנה לי
"דווקא שמח שיהיה לי במבינו קטן"
"באמת? תפרנס אותו?"
"מה פתאום? את גנבת את הזרע"
"אתבע אותך בבית דין של צדק!"
"אתבע אותך בבית דין של מעלה"

אולי הזקן החכם לא כל-כך חכם
כי זה נגמר לא יפה, בצעקות
אז החלטתי במקום "מתוקה"
להגיד - "יפהפייה, דובשנייה"
נו, זה עבד יותר טוב
מישהי זרקה לי אלפייה.