תמיד חשבתי
גברים לא יכולים לבכות
אין להם דמעות
ואין גם רגשות

תמיד שתקתי
לא בכיתי בלילות
לא שאלתי שאלות
לא הפסקתי לקוות

כי יש דרגות
ותארים
והצלחות
והישגים

ואז גדלתי
והבנתי שבסוף
את השברים
אי אפשר כבר לאסוף

אי אפשר לכסות
את כל השקרים
וגם לא לחבוש
את כל הפצעים

יש שריטות
עמוקות מכדי לתפור
יש בעיות
קשות מדי לפתור

קברתי את איל
ואתו את התקווה
ופיזרתי קצת מעל
מעטה של אהבה

והמשכתי בחיים
כי ככה זה, חייב
אבל מתּי מבפנים
נמכרתי ל"עכשיו"

גברים שקופים
קשה מדי לראות
שכשיורד הלילה
לא מפסיקים לבכות