איתמר החושב / קרבנות |
של מלחמה, של השלום
של רשלנים בחליפות
של שיגעון שבא פתאום
ובשוך כל הקרבות
לא הבטנו לאחור
כי השארנו עקבות
שלא נרצה לזכור
וחברים באדמה
וחלומות במגירה
ורגליים כואבות
מדרך ארורה
וכולם מצפים
שלא יקרה לי כלום
נלחמת, התרסקת,
עכשיו פשוט תקום
תמשיך לנגן
תכבוש את הדמעות
זה בכלל לא משנה
שכבר אין לך אצבעות
והנה בכלל אני
קרבן חי ושקוף
שבורה בפנים רוחי
אבל שלם הגוף
אולי תראו, אולי
אבל סביר שלא
כורע על ברכיי
לחושך שיבוא
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|