אַחַר הַרְבֵּה שָׁנִים שֶׁל הִתְלַבְּטוּת
בִּשְׁאֵלַת הַר הַגּוֹרָל
אֶת מִי אֶקַּח לְאִי בּוֹדֵד
זֶה כְּבָר מִזֶּה זְמַן, בָּרוּר
זוֹ אֶת נִינָה, אֶת וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל

הַבְּעָיָה
שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים הַמֵּתִים
לֹא מְשַׁנֶּה מִי וּמָה הֵם הַיּוּ בְּחַיֵּיהֶם
שׁוֹתְקִים
אֲפִילּוּ אָבִי
כְּבָר שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה

כּוּלְּכֶם
שׁוֹמְרִים בְּעַקְשָׁנוּת
עַל שְׁתִיקַתְכֶם
הַאִם מֵהַמָּוֶות נִרְאִים הַחַיִּים  
נוֹרָאִים כִּלְכְּךָ

לֵאוֹנַרְד
לִימֵּד אוֹתִי לֶאֱהוֹב
גַּם אֶת רוּחוֹת הָרְפָאִים הַחַיִּים
שֶׁאָבַדְתִּי לְאוֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ

סַפְּרִי לִי נִינָה,
הַמָּוֶות,
הַאִם זֶה כְּמוֹ לִהְיוֹת
עַל אִי בּוֹדֵד

אַתְּ זוֹכֶרֶת
שֶׁשֵּׁרֵת עַל מַר בּוֹגְ'נְגֵלְס
הַשִּׁיר הַמְּכוּשָּׁף
שֶׁיָּכוֹל לְהִתְנַגֵּן כָּל הַיּוֹם

אֲבָל "הַלֵּב
הוּא, רוֹצֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר
מִתְגַּעְגֵּעַ לְסִיפּוּר אַחֵר"
עוֹד בַּיִת עַל מַר בּוֹגְ'נְגֵלְס

הַאִם תִּשָּׁבְרִי אֶת שְׁתִיקַת הַמֵּתִים
לְמַעַן מַר בּוֹגְ'נְגֵלְס

הוּא קָפַץ מְאוֹד גּוֹבַהּ,
מְאוֹד גָּבוֹהַּ
מַר בּוּגְ'נְגֵלְסְ

אֲבָל זוֹ הָיְיתָה הַנְּחִיתָה
שֶׁהִסְגִּירָה אוֹתוֹ...

וּמָה יַסְגִּיר אוֹתָנוּ

נִינָה.