הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה מֻכֶּרֶת,
לְאֹרֶךְ פָּנָסִים,
בְּקַרְנֶיהָ שֶׁל שֶׁמֶשׁ בּוֹעֶרֶת
בְּסַעֲרַת רַעֲמֵי גְּשָׁמִים
בַּסָּלוֹן רוֹוַחַת נַחַת
הַלֵּב מִתְמַלֵּא צְלִילִים,
בַּחַלּוֹנוֹת רוּחַ נוֹקֶשֶׁת
הִנֵּה קְרֵבִים גְּשָׁמִים
פָּשׁוּט כָּל כָּךְ,
תְּמִימוּת כֹּה מְרַגֶּשֶׁת,
אֵיךְ לֵב מַחֲסִיר פְּעִימָה
בַּחֲדָרָיו רַכּוּת אַהֲבָה.
יָפָה הַפַּשְׁטוּת
לִצְלִיל צְחוֹק יְלָדִים.
בְּסוֹף הַיּוֹם חוֹזְרִים הַבַּיְתָה
אֶל כִּירַיִם מְלֵאוֹת.
10/12/24
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת
לְאֵלִי מִשְׁעָלִי |