בנסיבות בהן נפגשנו לא פעם
מבטיך ליטפו בכאב
שתיקתך התאמצה בי לגעת
בכתף, בדמעה ובלב

וחלפנו כמו צל על מרפסת
מרפרף ושולח צללים
כמו שתיקת אהובים מתרפסת
מרמזת על רגש מפעים

השנים מוסיפות לך צער
שהזמן לא הואיל לעמעם
בליבי לא נעול עוד השער
הוא פרוץ, מייחל ושומם

אם תואיל לוותר על האגו
הן חצית יובל ועוד קצת
אז אולי אהבה עוד תהיה פה
בשנים שנותרו לה מעט

בנסיבות בהן נפגשנו לא פעם
כה ייחלתי לומר בלחישה
שאני נערה משוגעת
שהפכה עם הזמן לאישה

שעדיין קיים בי הרגש
שעדיין קיימת תקווה
שתגבור על הפחד לגשת
ותדרוש שאחזיר אהבה.