לָעִיר הַזּוֹ יֵשׁ דְּרָכִים מִשֶּׁלָּהּ
לִשְׁכֹּוחַ אֶת הַמֵּתִים. וְגַם לְהַשְׁכִּיחַ.
גֵ'נִי שָׁאֲלָה אִם אֲנִי זוֹכֶרֶת אוֹתָךְ. אֵיךְ אֶזְכֹּר?
אַף פַּעַם לֹא בִּקַּרְתִּי קֶבֶר
שֶׁל מִישֶׁהִי שֶׁהִכַּרְתִּי
וְאֵין לִי מוּשּג מָה לַעֲשוֹת עִם שֵׁמוֹת
שֶׁנִּרְקְבוּ בְּסִמְטָאוֹת הַזִּיכָּרוֹן.
לֹא יוֹדַעַת אִם לִזְכֹּר בֶּעָבָר אוֹ בַּהֹווֶה.
הִכַּרְתִּי אוֹ מַכִּירָה.
לֹא יוֹדַעַת לָתֵת שֵׁם לְכָל גּוּף
לֹא יוֹדַעַת לְחַבֵּר קִים לְקֶבֶר.
יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁיּוֹדְעִים. הֵם בָּאִים לְבָתֵּי קְבָרוֹת
וְשׁוֹטְפִים מַצֵּבוֹת בְּמַיִם.
לָכֵן פְּרָחִים וְשֵׁמוֹת וְשִׁירִים נִשְׁאָרִים לַחִים,
מִתְפּוֹרְרִים וְהוֹפְכִים לַאֲדָמָה,
מְסַמְּנִים לַמֵּתִים מָקוֹם
לָבוֹא אֵלָיו פַּעַם בְּשָׁנָה.
אֲבָל הָאֲדָמָה שֶׁמִּתַּחְתַּיִךְ
וּמֵעָלַיִךְ וּמִצְּדָדַיִךְ
רְחוֹקָה מִמֶּנִּי מֶרְחַק אוֹקְייָנוֹס מָלוּחַ וְכָבֵד
וְאֵין לִי אֵיךְ לִכְרֹעַ בֶּרֶךְ לְיָדֵךְ.
אֵין לִי מָקוֹם לִזְכֹּר אוֹתָךְ, קִים.
אוּלַי, כְּשֶׁהַחֹרֶף יַחֲלֹוף
אַחֲרֵי שָׁבוּעוֹת שֶׁל אֶצְבָּעוֹת כְּחֻלּוֹת,
רֵאשִׁית לַחָה שֶׁל אָבִיב תַּסְפִּיק
כְּדֵי לִפְתֹּחַ חַלּוֹן בַּלַּיְלָה וּלְהִתְעוֹרֵר
בְּכָל בֹּקֶר, אִם נִתְעוֹרֵר, לשִׁירַת צִיפּוֹרִים
וְרֵיחוֹת מְבוּלְבָּלִים שֶׁל פְּרָחִים.
בֵּינְתַייִם, הַצִּיפּוֹרִים הַמְקַנְּנוֹת
בַּעֲצֵי בֵּית הַקְּבָרוֹת
מְקוֹנְנוֹת אֶת שְׁמֵךְ
בְּמַקּוֹרִים שְׁמוּטִים, תְּמֵהִים.
הַפְּרָחִים עֲדַיִן חוֹשְׁשִׁים לְהִתְחַדֵּשׁ.
בְּכָל זֹאת, אֲנִי מַבְטִיחָה לָבוֹא,
לִנְשֹׁום לְיַד בֵּית הַקְּבָרוֹת וְלִכְרֹעַ אֶצְלֵךְ
אֲבָל לֹא יוֹדַעַת אִם אֶמְצָא אֶת הַמָּקוֹם
שֶׁבּוֹ אַתְּ נוֹשֶׁמֶת אֲדָמָה.
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת, קִים
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת
אֲנִי לֹא
לְזִכְרָהּ שֶׁל קִים-אָן, ניו יורק. |
