|
כבר לא יכולתי להחליף גרביים
כי לא יכולתי להתכופף
טופפתי כמו רקדנית בלט
בדרך לשירותים, בדרך למטבח
ראיתי את החברים שלי
עושים מסיבה במסדרון המבוא
הם הציעו לי להצטרף
חייכתי אליהם ושמחתי שהם נהנים
אבל לא הצטרפתי
ילד קטן הפריח בלון
ורצה לעוף אתו
לאן אתה רוצה לעוף?
שאלתי אותו
"מ-חוץ למטריקס" הוא ענה
על המדרכות נקוו הגשם
ואנשים סגרו חלונות
חתולה ג'ינג'ית התרוצצה
וחיפשה מחסה.
התעוררתי עם שבץ מוחי
ומחלת לב. |
|
|
החיים הם כמו
פסטה פנה -
קצרים וחלולים.
חניבעל לקטר,
סליבסטר 1986 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.