אל תוך גופך אני שוקק,
נקיק שהתמלא במים.
במפלים איתך שוצף,
עד שנרגענו (בינתיים).

אני קונה לך מאפים,
ומחייך שלא מדעת.
יש בינינו עומקים
שאת אותם אינך יודעת.

בערפל ניצבת דמות,
ספק ילדה ספק עצמנו.
היא מחזיקה ביד קופסה,
בפנים מונח לו גורלנו

השט עלי נהר גועש,
עינייך מציתות בי אש.
שם איילה שנמלטה
והילדה חיפשה אותה,

אבל מצאה אותי פתאום.
מקום נפל לתוך מקום.
חלל נמלא, אחר נחסר,
כי בלעדייך אין מחר.