מכל המתקנים שהיו ביריד, אהב אריאל במיוחד את הגלגל הענק.

את ההתרגשות המתגברת שחש כאשר סגר המפעיל את מעקה התא.
את תחושת הריחוף, המלווה בחרדה קלה כאשר נעצר הגלגל בשיא
גובהו.
את נוף האגם והחורשות הסובבות אותו, שניתן היה לראות מלמעלה.

אבל יותר מכל, אהב את צבעי הגלגל העליזים, ואת תאי הנוסעים
דמויי הברבור, שנצבעו בשלל צבעי הקשת.

בכל פעם שהגיע היריד לעיר, היה אריאל עולה שוב ושוב לגלגל
הענק.
כל המפעילים כבר הכירו אותו, את אריאל, ושמחו לעברו כאשר עלה
למתקן.

באחד הימים בהם הגיע היריד לעיר, חיכו המפעילים לאריאל, אך זה
בושש מלהגיע.

לא ביום הראשון ליריד, וגם לא ביום השני.
לא בשלישי ואף לא ברביעי.

בסוף השבוע, חקר אחד המפעילים את המבקרים ביריד, שמא מכירים הם
את הילדון החביב, ומפיהם למד, כי אריאל חולה מאד, וממעט לצאת
מביתו.

באותו היום, נסגר היריד מוקדם מן הרגיל למבקרים, והמפעילים פנו
לביתו של אריאל, וביקשו מהוריו לפגשו.

ההורים טרוטי העיניים ומוכי היגון, הנהנו בלא אומר, והובילו
אותם למיטת חוליו של הילד.

למראה המבקרים, אורו עיניו של הילדון החיוור והשדוף.
הם חיבקוהו בזהירות בזה אחר זה, ואז שאלו שמא ירצה לבוא לסיבוב
פרטי על הגלגל הענק.
סיבוב רק בשבילו, ולמשך כמה זמן שיחפוץ.

זמן קצר לאחר מכן, שיירה מוזרה נצפתה בדרכה את היריד הסגור.
הלכו בה כמה נערים, לבושים במדים, ועימם זוג הורים הנושאים
בידם ילדון החלש מכדי ללכת.

הנערים ריפדו למענו את אחד התאים בכריות ובשמיכות חמות, השכיבו
אותו למרגלות המושבים, וסגרו אחריו את המעקה.
או אז, החל הגלגל להסתובב, ותאו של אריאל החל לעלות כלפי
מעלה.

תאי הברבורים התנדנדו וחרקו על ציריהם, אבל לאריאל לא היה כלל
אכפת.
הוא נהנה מהאוויר הקר שהיכה בו והסמיק את לחייו החיוורות.
הוא שמח לראות שוב את האגם והחורשות מבעד למעקה התא בו ישב,
ונופף מבעד למעקה לעבר העומדים למטה.

כאשר חזר לבסיס המתקן, שאלו המפעילים האם הוא מעוניין להמשיך
לסיבוב נוסף.

הילדון הנהן וחייך חלושות, ושוב יצאו הברבורים לדרכם.

הפעם לא נופף להם ממעל, וכאשר החל הברבור שלו לרדת, שמו לב
שעיניו עצומות.

המפעילים המבוהלים נזעקו לעצור את הגלגל, אך גילו לחרדתם
שלחצני ההפעלה אינם מגיבים, וכאשר ניסו למשוך את בלם החירום -
ניתק הבלם ממקומו, בלא להפריע כהוא זה לתנועת הגלגל.

באור השמש השוקעת, שצבעה את השמיים בגוונים ורודים וכתומים,
צפו הנערים וזוג ההורים המבועתים בגלגל הגדול המסתובב על צירו
במהירות הולכת וגוברת.

כעת, הגלגל הסתובב כה מהר, עד כי קשה היה להמשיך ולהתמקד בתאו
של אריאל. כאשר הגיע הברבור שלו פעם נוספת לשיא הגובה, ניתק
ממקומו והחל לרחף לעבר השמש השוקעת. שאר הברבורים החרו החזיקו
אחריו, והצטרפו ללוות בתעופה את הילד האהוב במסעו האחרון.