הַזְּמַן עוֹצֵר מִלֶּכֶת וְהַשֶּׁקֶט מִסְתַּדֵּר
בְּמַלְבֵּנִים צִבְעוֹנִיִּים מֵעַל שדוֹת הַחִיטָּה
הָעֵמֶק בִּצְעִיף אָבִיב יָרֹק הוּא מִתְהַדֵּר
מַפְרִיחַ סַבְיוֹנִים בְּכָל רִקּוּד שֶׁלְּךָ אִתָּהּ
מִגֶּשֶׁם אַחֲרוֹן הִתְקַעֲרוּ לָהֶן פְּסִיעוֹת
לֹא זָזוֹת מִדֶּרֶךְ, לֹא חוֹמְקוֹת מֵעֵין רוֹעֶה
אֶפְשָׁר לְהִתְעַכֵּב בָּהֶן, אוּלַי גַּם קְצָת לִתְעוֹת
בִּזְנַב סְנוּנִית תֹּאחַז וּכְשֶׁתַּגִּיעַ כְּבָר תִּרְאֶה
אֶת הַבַּיִת מְחַכֶּה, גַּגּוֹ מַרְעִיף אֲדַמְדַּמּוּת
שֶׁל נְשִׁיקָה לִשְׁמֵי יוֹם הַשִּׁישִּׁי הַמְּבֹרָךְ
רֵיחַ תַּבְשִׁילִים עוֹטֵף אוֹתְךָ בַּחֲמִימוּת
גִּבְעוֹל צָעִיר צוֹמֵחַ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁזָּרַח
צְחוֹק שֶׁל יֶלֶד קָט מַרְקִיד גִּבְעָה שֶׁל אַלּוֹנִים
בֵּין עֵצִים כּוֹבֵשׁ כְּמֶלֶךְ כֵּס שֶׁל נַדְנֵדָה
הַמְשֵׁךְ אִתָּהּ לָלֶכֶת וְחַייֵּךְ אֶל הַשָּׁנִים
שֶׁמּוֹבִילוֹת אוֹתְךָ, כְּשֶׁתִּתְקָרֵב וְוַדַּאי תֵּדַע
שֶׁהַבַּיִת מְחַכֶּה, גַּגּוֹ מַרְעִיף אֲדַמְדַּמּוּת
שֶׁל נְשִׁיקָה לִשְׁמֵי יוֹם הַשִּׁישִּׁי הַמְּבֹרָךְ
רֵיחַ תַּבְשִׁילִים עוֹטֵף אוֹתְךָ בַּחֲמִימוּת
גִּבְעוֹל צָעִיר צוֹמֵחַ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁזָּרַח |