אני רעב.
אני רוצה לאבנה
בל חמאה ובלי ירקות
אולי בצל בנפרד
בשתי פיתות
ושני פלפלים ירוקים חריפים
בקשתי צנועה
משוחרר.

כתבתי כי היה לי משעמם
והיא שאלה -
למה אתה כותב?
טוב, את מדברת בטלפון
וגם צופה בחדשות באותו הזמן
ולי נמאס לעשן סיגריות
ולהיחנק
והקפה והערק נגמר בכוס
ולא בא לי להכין חדש
אז שאלת למה אני כותב?
זו הסיבה שאני כותב

וזה לא נגמר
עכשיו צריך להקליד את זה למחשב
ולעלות לאתר...

חירבון מספק, אה,
הפצצתי את השירותים
מנגב מאחור ומקדימה
ומקנח בניגוב עם מגבון לח
עכשיו לשתות קפה
בעצם למה קפה?
ערק
אחרי זה הרבה גזוז
ואז להשתין את כל הנוזלים
ולהתקלח במים קרים
כי חם.

ערק איילות, יענו זחלאווי
נהייתי נומב, יענו זומבי,
מטושטש בנינוחות
וזה בסדר גמור מצדי
לא יכול להיות מה שמצפים ממני
לא יכול להיות מה שציפיתי מעצמי
עכשיו לא מצפה מעצמי לדבר
לבד וטוב לי בינתיים
המצב חרא, אבל לא סובל
כי יש לי זחלאווי וניקוטין.  

מישל, סוכריה שלי,
חיפשתי אותך בכל מקום
אמרו לי תחפש שם
אל גם שם לא היית

מישל, מתוקה שלי,
תרימי טלפון לפעמים
חיפשתי את המספר שלך
אל לא הייתה תשובה, בטלפון

צריך אותך, אם את יכולה להתייחס אליי
כי ראיתי אותך עם אחר
לא ניגשתי כדי לא להביך אותך
אז תרימי טלפון לפעמים,
מישל שלי.

אני לא שותה ולא מעשן
רק מפליץ לפעמים
בגלל זה קוראים לי הפלצן
אבל לו קוראים השוטה,
כי הוא שותה
ולה קוראים מעיין,
כי היא מעשנת
ולי קוראים פלוצי לפעמים
ולרוב קוראים לי הפלצן
אבל אני אוהב לשתות גזוז
ולא קוראים לי גזוזי.

התעוררתי במצב אנוש
חיפשתי את הסיבות לחיות
אבל לא היו סיבות
כי אין סיבות.

הכול זה בינתיים.