שר את העצב, אני שר
איך הייתי מאושר
כשהלב שלי יצא אלייך

שר את כל העצב בעולם
כל האושר לא קיים
נשטף לו אל הים
ואני חוזר אלייך

ראיתי אותי עומד על הבמה
ושר לאלפים ולא רואה את פנייך
אבל את היית שם
מתרגשת בדמעות
ועושה לך טוב
לראות את הקהל נטרף

האורות לפעמים חזקים
ולפעמים עמומים
לפעמים אני זוהר כשמש
ולפעמים אפל כמו צללית

אבל הלהקה עושה את שלה
ואנחנו מרביצים מופע
לכל אותם לבבות שרוצים מזון
ומים לנפש הדואבת

והם אומרים כמה אנחנו גדולים
כרזות על לוחות המודעות
מודבקות ללוח בדבק נגרים.