|
חבצלות הים
הרכינו ראשם אל האגם
ואני הייתי נבהל
כי סערה בוא תבוא
וביתי עשוי מפיסות קרשים
מהר עליי לפנות את ביתי
ולפנות צפונה
אל השמש הזורחת בהרים
אל חבצלות הים
הנושאים ראשם בגאווה
אספתי את בגדיי
שמתי אותם בתרמיל גדול
גם את המצעים וכלי ההיגיינה
לקחת אתי פת לחם לדרך
ויצאתי רועד וחושש
אך לא הייתה סיבה לדאגה
כי בצפון השמש זרחה
ולא הייתה כל סערה
במי הנהר השתכשכתי
את גופי רחצתי
ובהגיע שעת השקיעה -
התנמנמתי. |
|
|
נסעתי יום אחד
באופניים וירדתי
בירידה. הרגשתי
רוח בפנים ואז
כשעצרתי הבנתי
שזאת בסך הכל
הרוח. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.