מַבִּיט נִפְעָם עַל הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת
וְנִזְכַּר בִּמְעַט בִּימֵי חֶסֶד,
בְּחֵן אֶתְמוֹלִים, בַּשּמְחָה, בָּעֶצֶב,
בְּצַהֲלוֹת צִחְקוּקִים מִתַּמְּרִים.

הָייְתָה זֹאת שָׁנָה מְאַתְגֶּרֶת,
מְעֻרְעֶרֶת בִּשְׁמֵי מְדִינַת הָעִבְרִים,
אַךְ לֹא הִמֵּר אֶחָד עַל שְׁחוֹר וְלַהַט
עַל אָבְדָן וְעַל נְהִי תַּמְרוּרִים.

שׁוּב יָשׁוּבוּ בֵּן וּבַת עִבְרִיִּים
אֶל כְּפַר הֻולַּדְתָּם הַקָּטָן,
נַעֲמֹד נִפְעָמִים אָח מוּל אָח
מֵרֹאשׁ פִּסְגָּה נַרְעִים שִׁירִים

עַתָּה בְּפִתְחָהּ שֶׁל שָׁנָה חֲדָשָׁה
נִתְפַּלֵּל לְחֶסֶד רָטֹוב מֵהַשָּׁמַייִם,
זְרִיחָה זַכָּה אֵיתָנָה וַחֲמוּדָה
וּשְׁקִיעָה וְרֻדָּה בְּשמְלַת תַּחֲרָה.

1/10/24
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת
   לְאֵלִי מִשְׁעָלִי