[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








באור השחר המוקדם, איש זקן יושב,
מטגן את כובעו, חולם על העבר.
על מחבת חמה, בושם מתפשט,
זיכרונות מתעוררים, כמו צלילי ילדות.
אימו של האיש, ידיה מיומנות,
טיגנה את כובעו של אביו, בצלילים מתוקים.
ההיסטוריה נוזלת, טעם של געגוע,
כובע זיכרונות, מתובל באהבה.
סבתו המקשיבה, עם חיוך על שפתיה,
גם היא טיגנה, בעבודת יד נהדרת,
כובעו של סבו, על המבער.

איש זקן, עם חיוך על פניו,
כובעו מטוגן, טעם של ימים קודמים.
נוסטלגיה מתפשטת, כמו שמן על להבה,
זיכרונות חיים, נוגעים בלב השבריר.
כשהכובע מטוגן, הוא מתמלא באור,
כמו סיפור חיים, מטגנים ברגעים קרים.
איש זקן יודע, שאוכל הוא יותר,
זהו חיבור, זהו זיכרון, זהו חיוך שראוי להיזכר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם קופי אנאן
הוא משבדיה
בכלל, אז מה
הפלא שלקפה בוץ
יש טעם של נס?



דילמות לוגיות
בע"מ


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/10/24 4:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מומי מרקס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה