כשעמדתי על השלב השלישי בסולם ואחזתי בידיים רועדות את השלב
הראשון, ידעתי שאין לי ברירה אלא לממש ירידה שלב אחרי שלב,
עדיף באיטיות ובתשומת לב מירבית, שאם לא כן, אמצא את עצמי
נחבטת ברצפה מוקדם מהצפוי. אם כך, מוטב שאתחיל. וכך היה, עקב
בצד אגודל ורגל רועדת בצד יד רועדת, גיששתי את דרכי אל התחתית.
שם בחשיכה העמוקה התממשו הפחדים הנוראים ביותר וכל מה שחשבתי
שיקרה, קרה. אבל הביקור בשאול התחתיות היה קצר ותמציתי כי
הבנתי שאין לי באמת מה לחפש שם. וכך מלאת עוז ועזוז טיפסתי את
כל הדרך חזרה והירח הגדול והעגול כיוון את דרכי בביטחה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.