|
הוא היה פרח
שר לאהובתו -
"לא יכול להוריד ממך את הידיים"
על משקל "את העיניים" של מאיר אריאל
עכשיו הוא בודד גלמוד בניכר
מדדה צולע אל המכולת
לקנות ארוחת בוקר
בקבוק שוקו ושלושה לחמניות
חוזר לאט כמו שהלך
אוכל את ארוחת הבוקר מול הקיר
שותה את השוקו ישר מהבקבוק
והיה לו חיוך יפה
עוד כשהיה קטן
אפילו בנות 30 ככה
היו אומרות לו -
"תחפש אותי כשתגדל"
עכשיו הוא לא מחייך
ואם הוא מחייך -
חיוכו דק ומר
והעיניים לא צוחקות. |
|
|
התחלתי ולכן
אגמור.
צרצר, בנימוק
ממש לא משכנע
לבחורה שהוא
התחיל איתה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.