חוּאנה מתה בגיל עשר, בניו מקסיקו.
חואנה לא הבינה למה היא צריכה להיות ערומה כדי למות
כשילדי החצר התירו את בגדיה
ופרסמו אותה על שער בית הספר
קלועת צוואר בענפים של פּוֹנְדֵרוֹסָה.

חואנה לא הבינה כי הייתה קטנה. כמה קטנה?
היא ביקשה שאמא תביא לה מהרופא אח גדול
שיהיה מי שישמור עליה.
ככה קטנה.

אבל גבוהה. כמה גבוהה?
הבנים פחדו להתקרב, אז היא הלכה הכי נמוך שאפשר,
הבנות קראו לה חואנה-בננה והזדקפו על קצות הבהונות
כדי להדק את לולאת הפונדרוסה אל העמוד.
ככה גבוהה.

חואנה רקדה תלויה באוויר
והילדים התעגלו ומחאו כפיים לקצב הרגליים הדקות
חואנה-בננה חואנה-בננה חואנה-בננה
תרקדי, קרועת צוואר, תרקדי, חסרת אוויר, תרקדי, תלושת עיניים.

כשהריקוד קפא, הם התירו את חואנה מהלולאה
והיא הצטיירה בחול כמו כוכב ים כתום, מפרפר.
סליחה, חואנה. לא הזהירו אותנו שאפשר למות מפונדרוסה
ומבושה. ומלהיות גבוהה.
הילדים התפללו למראשות כוכב הים
ומתוך חואנה החנוקה, הכתומה, הערומה
נולדה ג'ני הרחוקה, האדומה, האיומה, הרחומה
וניו מקסיקו דממה.

כשחואנה מתה בת עשר, בניו מקסיקו תחת ילדי החצר
נולדה ג'ני בת עשר, בקליפורניה, הרחק מהפונדרוסות.

ג'ני הקליפורנית כבר גדולה והיא יושבת לידי.
ירך אל ירך, זרוע אל זרוע. סיגריה אחר סיגריה
טקילה אחר טקילה אנחנו מטקילות את עצמינו לדעת
חוגגות את זכרה של חואנה.

רק בקשה אחת, ג'ני אומרת כשהיא כורעת מולי
ומעניקה בשתי ידיים ענף יבש של פונדרוסה.
עזרי לי לבכות. כאן ועכשיו, לבכות בשביל חואנה
כי היא לא הספיקה.
חואנה לא בכתה כשהבגדים נקרעו
כשהלולאה הודקה אל שער בית הספר
כשהילדים רקדו חואנה-בננה חואנה-בננה
כשהרגליים פרפרו
כשכוכב הים נחבט בחול
רגע לפני שנולדתי בת עשר.

אנחנו קולעות את צווארינו ביחד בענף העתיק
ובוכות טקילות על חואנה הקטנה.
חואנה-בננה שלי.