למטר שמונים ושלוש של ג'ני יש צעדים אינסופיים.
אני מתעכבת שש פסיעות מאחור להביט בה מרחפת
כשהווג'י הקטן קורץ אל הוליווד שֶׁבִּי.
פרזנו תּוֹפַחַת להיות לוס אנג'לס כשג'ני מסתובבת
לראות שלא איבדה אותי, קצרת נשימה, כבדת שדיים.
קופיפה, הכל טוב?
לילה אחד היא תשכח להסתובב
ולא תראה את המטר שישים ושתיים נמעכים על המדרכה
מתכווצים כמו פרזנו באמצע כביש 99, בדרך לבייקרספילד.
בינתיים, רק בינתיים, ג'ני המגדלית מחכה בידיים מושטות
קולטת אותי רגע לפני הקריסה
פסיעה לתוך ריחוף
נשיפה לתוך שאיפה
עיניים לתוך ציצים
שדיים לתוך סרעפת
זיעה לתוך זיעה
ובאין רואים אני מהגרת לתוכה, נטמעת בתוך כל מה שאינני.
אף פעם, ג'ני, אף פעם. |
