למטר שמונים ואחת של ג'ני יש צעדים אינסופיים.
אני מתעכבת שש פסיעות מאחור להביט בה מרחפת
ואת הווג'י הקטן קורץ אל הוליווד שֶׁבִּי.

פרזנו תּוֹפַחַת להיות לוס אנג'לס כשג'ני מסתובבת
לראות שלא איבדה אותי, קצרת הנשימה, כבדת השדיים.
קופיפה, הכל טוב?

לילה אחד היא תשכח להסתובב
ולא תראה את המטר שישים ושתיים נמעכים על המדרכה
מתכווצים כמו פרזנו בסנטראל ואלי, בדרך ללוס אנג'לס.

בינתיים, רק בינתיים, ג'ני המגדלית מחכה לי בידיים מושטות
קולטת אותי לפני הקריסה
פסיעה לתוך ריחוף
נשיפה לתוך שאיפה
עיניים לתוך ציצים
שדיים לתוך סרעפת
זיעה לתוך זיעה

ובאין רואים אני מהגרת לתוכה, נטמעת בתוך כל מה שאינני.
אף פעם, ג'ני, אף פעם.