ג'ני בביקיני צהוב. אני שחור. על הגב בחוף של קוני איילנד
עשינו כמו צלב. הראש שלי על הבטן השקופה שלה.
ג'ני בטוחה שצלב זה רעיון טוב כי הוא מבריח ערפדים
עובדה שזה מצליח. אין בחוף שום ערפד. אמרתי דווקא יש
משכתי את הראש שלה בשיער האדום ונשכתי בצוואר.
ג'ני אמרה עכשיו אני אמות בשלווה
דחפה לי אצבעות והתחילה לבכות.

אחרי שהנשימות שלי נגמרו לתוך החול בקוני איילנד,
ליקקתי לג'ני את האצבעות וביקשתי שתספר על פרזנו.
שם הבית שלה. היא אמרה שפרזנו היא כמו כּוּס של זונה.
חור באמצע העמק, ואין שום דבר לאהוב.
רק נכנסים, גומרים, והולכים כדי לא למות מבפנים.
ג'ני אוחזת בי חזק, פוחדת לגמור כמו פרזנו
ורוצה לוס אנג'לס. להישאר. לאהוב כל פעם משהו אחר.
שניסע להוליווד ונשכב למרגלות ה-WOO. שֶׁכֹּל העמק ישמע.
אמרתי למה לחכות. הכנסתי ראש מתחת למגבת
ועשיתי לג'ני הוליווד בין הרגליים. ומה אם לעולם לא נגיע?
ג'ני ליטפה לי את לוס אנג'לס: תמיד תהיה לנו קוני איילנד. WOO

ג'ני התקשרה מפרזנו בלילה לשאול למה בשירים שלי
היא תמיד בוכה ומתה, או מתה ובוכה. מה, אין לה חיים?
אבל למי יש כוח לשיחות נפש בשעה כזו.
הזכרתי לה שתמיד תהיה לנו קוני איילנד
ועשינו הוליווד בטלפון.
בסוף ג'ני אמרה שהיא מתה ממני. ושוב בכתה. WOO.