עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר וְעָרֹב עוֹד יוֹם
עִם כָּל צְלִיל וְרֶמֶז, כָּל קֵץ עוֹנָה
עִצְמִי אֶת עֵינַיִךְ, הַקְשִׁיבִי הֵיטֵב
אֵיךְ בְּתוֹכֵךְ אַתְּ לְאַט מִשְׁתַּנָּה

רַק עוֹד קְצָת עוֹד הֶרֶף, הָלְאָה וְדַי
הִיא כָּאן תְּחַכֶּה לָךְ, טוֹבָה חֲנוּנָה
בִּרְכַּת אֵל נִכְתֶּבֶת אֵלַיִךְ עַכְשָׁיו
נִטְמַעַתְּ בַּסֶּלַע בְּיַד אֲמוּנָה

וְאֵין הַר שֶׁלֹּא תִּרְצִי לְטַפֵּס
אֵין נָהָר שֶׁתִּכְשֹׁלְנָה רַגְלַיִךְ לִצְלֹחַ
אֵין אֹפֶל שֶׁלֹּא תּוּכְלִי לְכַבּוֹת
בְּאֹרֶךְ הַזּוֹהֵר שֶׁמֵּיטִיב עוֹד לִקְלֹחַ

טַיְּלִי בֵּין חֲצֵרוֹת שֶׁגָּבְהָהּ חוֹמָתָן
כְּאָדָם אַל אָדָם טוּב לִבֵּךְ אַתְּ תָּשיחִי
רַק עוֹד קְצָת, עוֹד הֶרֶף, חַכִּי וְתִרְאִי
אִם תַּאֲמִינִי - וַדַּאי שֶׁתַּצְלִיחִי