ליאן גולדברג / עקבות |
עולים ודוהים במדרגות
זר שמע אותן מבעד
לדלתו הנעולה
אך לא נותר בחיים
לדווח עליי
עקבותיי החרישים
יורדים אל המרתף
חולפת אני בין חדרים
מהעולם כמו צל
ואיש אינו מבחין בי
רק פרורי מילים ספוגות
בבוז ובחלב שנאה
אני מותירה מאחורי
למי שאינו חרד
ללכת בעקבותיי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|