בדרך לשום מקום
ראיתי אנשים בצומת עומדים
שלטים, דגלים וסימנים של זמן
על הידיים, פנים, סרט צהוב קרוע
פעם עמדו כאן אלפים
אחר כך מאות, היום הם בודדים
נעלמנו בחשכה ובאור
השלטים נקרעו ברוח
פעם זה היה חרוט על סלע
צרוב על עור
איך השתנינו פתאום
לא מוכנים להכיר את הפנים
בדרך לשום מקום
סופרים עוד יום, עוד שעה
כאילו זה אמור לקרות מעצמו
זה לא קורה בכלל
אנשים עומדים ומבקשים את מה שחסר
זה לא הדבר עצמו, זה החור כולו
אין כאן שום דבר
אי אפשר לנשום
פעם זה היה חרוט על סלע
צרוב על העור
בכל מקום בו עמד הדגל
ידענו להחזיק בו
הדגל כבר איננו
השלט קרוע
בצומת עומדים בודדים
בדרך חזרה משום מקום, לא ראיתי אותם |
