|
את לא מאמינה לי עכשיו
אני מדבר קרוב-קרוב,
הכי קרוב שאני יכול
את מטה את ראשך הצידה,
לא רוצה לשמוע
המילים שלי נכונות
המילים שלי אמיתיות
נסעתי חמישים קילומטרים לפגוש אותך
יש כאן מזג-אוויר אחר
זה עושה לי טוב,
הרבה כוכבים והרבה שדות
רוחות של שיחים ופרחים
בכל זאת את זזה,
כאילו אצלך זה מובן מאליו
את לא יודעת מאיפה באתי
את לא מעריכה
הלכת לישון כי היית עייפה
זה לא מובן מאליו אצלי, אתי
חלון פתוח לרוח בלילה
וילון סגול מתנפנף. |
|
|
קוראים לה נואל,
יש לי חלום
עליה:
היא מצלצלת לי
בדלת, שיעור
ספורט בעוד חצי
שעה.
איך היא מגניבה,
ב-KEDS
וגרביונים.
אבל היא לא
יודעת מי אני,
והיא לא שמה
עליי...
כי אני רק שק
אשפה קטין,
מותק.
כן, אני רק שק
אשפה קטין,
מותק.
תקשיבי לאיירון
מיידן, מותק,
איתי.
אווו...
- אחד קיבל 79
בבגרות בתרגום,
ומנסה מזלו על
שירים (מסקנה:
פעם באה כדאי
להתכונן) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.