גַּם אִם תֹּאבְדִי בְּנָהָר שֶׁל "אוּלַי"
עִם סֶכֶר שֶׁל "לֹא" וְסֻלָּם שֶׁל "הַלְוַואי"
עִם גֶּשֶׁר רָעוּעַ מֵעֵץ מִתְיַשֵּׁן
דְּעִי שֶׁאֲנִי אֶת הַנֶּצַח נוֹשֵׁם

גַּם אִם שְׁנָתֵךְ תִּתְנַגֵּד בַּלֵּילוֹת
ל"לא יִתָּכֵן" וּלְ"לָמָּה לֹא אוֹת"
עִם רוּחַ שֶׁל לַיְלָה נוֹשֵׁב מְאַחֵר
דְּעִי שֶׁאֲנִי לָנֶצַח זוֹכֵר

גַּם אִם כָּבְדוּ תַּרְמִילֵי הַשְּׁאֵלוֹת
וּבְכָל גַּלְגַּלַּיִךְ תְּקוּעִים הַמַּקְלוֹת
הַ"מִּי" הוּא עָמוּם וְהָ"אֵיךְ" לֹא עוֹזֵב
דְּעִי שֶׁאֲנִי לָנֶצַח אוֹהֵב

גַּם אִם בַּחַג הַכִּיסֵּא עוֹד חָסֵר
וַעֲדַיִן לָזָר הִפְרַשְׁתְּ מַעֲשר
וְקִבַּצְתְּ לָךְ שמָחוֹת בְּגֶשֶׁם נִתָּךְ
דְּעִי שֶׁאֲנִי לָנֶצַח אִתָּךְ