פתאום עייפות גדולה
משתקת נוף קפוא של עננים.
הציפיה למים מתישה.
העננים בצורת אישה.

הכול יבש מזמן, באר
מלאה בחולות הזמן מתה מזמן.
כשאני מעביר בו יד, חול מתעופף בשיערך לכיוון השמיים.
אין מים.

כדי לייצר תנועה בתיאור השומם הזה
דרוש כוח מניע, כמו צמא.
אני רק רציתי  מים,
וקיבלתי אותך עירומה.

עכשיו כבר אין עננים,
או תקווה למים.
בגרון יבש ולב ניחר,
יונק לך מהשדיים

כדי לייצר חלב.
דרוש כוח מניע, כמו תינוק.
מול שמיים ריקים,
הרחם שלך הוא מצוק.

זרמתי אתך כמו שיטפון נחשל,
רציתי כל כך להיהפך למפל.
שיהיה לי כוח לסחוף אותך לים.
להתאדות אל העננים כולם.

במקום זה אני מביט אל נוף קפוא של עננים,
ומחכה שייגמר לי הכוח לינוק.
מחכה כבר ליפול
מקצה מצוק.