הִיא יוֹצֵאת לְעֵת עֶרֶב מִן הַבַּיִת
וְיוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסָל שֶׁל אֶבֶן שֶׁבָּנָה לָהּ אֲהוּבָה
מִתְעַטֶּפֶת בִּשמִיכַת הַצֶּמֶר הַבְּלוּיָה
וְנִזְכֶּרֶת בַּמָּחָר שֶׁכְּבָר הָיָה

אֲנִי עוֹבֶרֶת, קְחִי נַעְנַע הִיא אוֹמֶרֶת
וְעֵינֶיהָ נִדְלָקוֹת בְּתוֹךְ שיבָה עוֹטֶרֶת, פְּנֵי
אִישָּׁה
בְּנוֹפֶיהָ מִתְחַלֶּפֶת עוֹנָה אַחַר עוֹנָה
אֲנִי יוֹדַעַת, זֹאת שַׁלֶּכֶת אַחֲרוֹנָה

נִהְיָה קַר וּמַשְׁחִירִים שָׁמַיִם
מִתְקָרֶבֶת לְהַבִּיט בַּיָּדַיִים הַיּוֹדְעוֹת
הִיא מְקַפֶּלֶת אֶת יָמֶיהָ עַל הַטּוֹב וְעַל הָרַע
אֶל תּוֹךְ הַצֶּמֶר שֶׁל מָחָר שֶׁכְּבָר קָרָה