|
יש לי חופש
מהחופש הגדול
לטעום קצת את הצוף
של חוסר הממשות
להוריד זין
מהקומה הרביעית
ראיתי את קצה החוט
והוא לא מוביל לשום-מקום.
מים מקרקשים לי על הגוף
לפעמים זה נשמע כמו ברזל
מים אומרים לי איפה אתה
אני אתכם תמיד, אני אומר
מים מדברים אתי בשפת מים
מים יהיו פה לעולמים
מים נותנים לי חיים,
כמו מילים. |
|
|
בשואה, היו
יהודים שנטרו
טינה לתפיסה של
דאגה למחר,
וטענו כי יש
לנהוג לפי "אכול
ושתה כי מחר
נמות". ואכן, הם
אכלו ושתו
ולמחרת מתו.
אדולף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.