בַּמִּשְׁוָאָה שֶׁלָּהּ
יֵשׁ שְׁנֵי נֶעֱלָמִים
נַסֵּה לִמְצֹוא אֶחָד
וְהִיא תִּלְחַץ עַל הַבְּלָמִים
תַּעֲבִיר אוֹתָם אֲגַף
הָ"אִיקְס" יִהְיֶה לְ"וַאי"
הַמַּחְשְׁבוֹן שֶׁלְּךָ יִקְרֹס
עִם הַתֵּאוֹרְיָה בְּווַדָּאַי
הַעֲלֵה גַּם בָּרִבּוּעַ
לְחַזֵּק אֶת הָ"אֲנִי"
הַתּוֹצָאָה שֶׁתְּקַבֵּל
הִיא דַּוְוקָא
שֶׁבֶר עַצְמוֹנִי

אָדָם הוּא לֹא מִבְחָן צָפוּי בְּתוֹךְ מַעְבָּדָה
הֲכִי רָחוֹק מֵאַלְגֶּבְּרָה, יוֹתֵר כְּמוֹ לֹא נוֹדַע
תִּתְייָאֵשׁ וּתְקַמֵּט אֶת הַטֹּפֶס הָאָרוּר
הֵן זֶהוּ חֵלֶק לֹא פָּחוֹת חָשׁוּב שֶׁל הַשִּׁיעוּר

בַּמִּשְׁוָאָה שֶׁלָּהּ
יֵשׁ מִינוּס וְגַם פְּלוּס
בְּטָעוּת אוֹתָם תִּכְפֹּול
תַּגִּיעַ לָאִפּוּס
אֵין פֹּה שׁוּם שִׁווְיוֹן
וְאִם תְּחַפֵּש אֶת הַנִּסְתָּר
רַק יְסַבֵּךְ הַכֹּול
כְּשֶׁכִּמְעַט נִפְתַּר
שַׁנֵּה אֶת הַזָּוִוית
כִּי יֵשׁ פֹּה עֹודֶף אֵיבָרִים
כְּדַאי אוּלַי לִלְמֹד
רַק קְצָת
מִסֵּפֶר הַסְּפָרִים

אָדָם הוּא לֹא מִבְחָן צָפוּי בְּתוֹךְ מַעְבָּדָה
הֲכִי רָחוֹק מֵאַלְגֶּבְּרָה, יוֹתֵר כְּמוֹ לֹא נוֹדַע
תִּתְייָאֵשׁ וּתְקַמֵּט אֶת הַטֹּפֶס הָאָרוּר
הֵן זֶהוּ חֵלֶק לֹא פָּחוֹת חָשׁוּב שֶׁל הַשִּׁיעוּר