|
לִפְעָמִים אֲנִי מְרֻצֶּה
לִפְעָמִים מִתְרַצֶּה
כָּכָה זֶה בַּחַיִּים
עוֹלִים וְיוֹרְדִים
לִפְעָמִים זֶה בַּיָּמִים
לִפְעָמִים בַּזְּמַנִּים
כָּכָה זֶה בַּחַיִּים
גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים
יֵשׁ לִי הַרְבֵּה סִבּוֹת לִש-ְמֹחַ
יֵשׁ לִי מִילְיוֹן סִבּוֹת לִהְיוֹת עָצוּב
הֲכִי חָשׁוּב זֶה לֹא לִשְׁכֹּוחַ
אֵין סוֹף לַסִּבּוּב שֶׁל הַכַּדּוּר
לִפְעָמִים אֲנִי טוֹב
לִפְעָמִים אַכְזָר
כָּכָה זֶה בַּחַיִּים
אָסוּר לִהְיוֹת מְפֻזָּר
יֵשׁ לִי הַרְבֵּה סִבּוֹת לִבְטֹחַ
יֵשׁ לִי מִילְיוֹן סִבּוֹת לִשְׁכֹּוחַ
הֲכִי חָשׁוּב זֶה כְּשֶׁאַתָּה עָצוּב
אַל תִּשְׁכַּח שֶׁאֵין סוֹף לַסִּבּוּב |
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.