הָעֲנָוָוה מֵתָה אַלְפֵי שָׁנִים
וְאִם יֶשְׁנָהּ הִיא בַּחֻוצְפָּה, מִחוּץ לָרִבּוּעִים
כִּי מֵרֹב שֶׁהַכֹּול פּוֹלִיטִיקְלִי קוֹרֵקְט
מַשְׁפִּיל לִצְעֹק מוּל כֻּלָּם אֶת הָאֱמֶת

לָכֵן אָדָם שֶׁנִּדְמֶה כְּעָנָיו
בְּעֵינֵי אֲחֵרִים אוֹ בְּעֵינָיו
זֶה לֹא חֲכָמָה לִהְיוֹת עָדִין עִם כֻּלָּם
כְּשֶׁיֵּשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה רַע בָּעוֹלָם

בַּחֻוצְפָּה מִחוּץ לַמִּסְגֶּרֶת
לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת
מְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת
חַפְּש-וּ בְּשָׁמִיר וָשַׁיִת