ברט שביט / דו''ח קיץ |
אני אוכל עגבניות
כדי שאני אוכל להמשיך להתקיים.
אני אוכל גבינה בלחם.
חיילים נהרגים במלחמה
וילדים, נשים וזקנים מתים בכביש.
למה אני לא יוצא מהבית?
ניסו להרוג אותי ודקרו אותי,
בצאתי מהבית
פעם בשבוע למכולת.
ניסו לדרוס אותי.
אנשים נטפלים אליי בלי סיבה,
לא מכיר אותם.
גם אורחים לא נכנסים.
החיים הם ג'ונגל,
ובני-אדם הם חיות טרף.
לא רוצה לקחת את הכסף שלך,
אל תיקח את שלי.
'תן לי את גביע הקוטג' שלי,
עם עגבנייה ומלפפון וגביע אשל ולחם.
עם חמאה כדי לסתום את העורקים.
כל האמביציות של כל האנשים מתמוטטים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|