|
בְּיָמִים שֶׁבְּשִׁגְרָה
נוֹעֶלֶת נַעֲלֵי חֲלוֹמוֹתַי
וּמִתַּאֲוָה לָשׁוּט עִם הָרוּחַ.
פַּעֲמוֹנִים מְדַנְדְּנִים בִּנְגִינָה
חֲרִישִׁית וַאֲנִי גּוֹלֶשֶׁת
לִפְסָגוֹת אֲחֵרוֹת.
בֵּין מִלְחָמָה לְחָלוֹם
חוֹלֶמֶת זְרִיחוֹת
מְאִירוֹת נִבְכֵי נֶפֶשׁ
שֶׁקָּצָה בְּמִלְחָמָה
וּמָוֶת. |
|
היא אחזה בו
בידה
והביטה בו גדל
וגדל
וגדל
וגדל
-איך זה אמור
להכנס לפה שלי?
חשבה , אבל הוא
המשיך לגדול
ולגדול
ולגדול
ולגדול
ואז עבר שם
חקלאי ואמר לה -
המלפפון יגדל גם
אם לא תלטפי
אותו עם וזלין.
מיומנה של מיכלי
בקיבוץ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.