כִּמְעַט סָעוּדְיָה
הִיא הָיְתָה כְּעוּסָה וּמְרֻחֶקֶת, צִפָּרְנֶיהָ בּוֹהֲקוֹת
הוּא הָיָה סַבְלָנִי וְעִקֵּשׁ, הֵן יָדַע הֵיטֵב לְחַכּוֹת
שָׁנִים הוּא חִזֵּר, הִיא הִפְנְתָה גַּב
מִדֵּי פַּעַם קָרְצָה לְאַחֵר
וְאָז לְאַט הֵחֵלָּה לְהִתְרַכֵּךְ
אַף רָמְזָה לוֹ לְבַל יְאַחֵר
הִגִּיעַ הַיּוֹם בּוֹ קָבְעוּ לְהִפָּגֵשׁ בְּחֶבְרַת הָאָח
הוּא שָׁלַף בְּגָדִים יָפִים מִמַּדָּף עֶלְיוֹן נִשְׁכַּח
הִתְחִיל לִפְסֹעַ גֵּאֶה עַד מְאוֹד
לָבוּשׁ כָּאָמוּר חֲלִיפָה
לְכִוּוּן אֹהֶל בְּסוֹף הַמִּדְבָּר
כְּשֶׁיָּדוֹ מְחַכָּה לַכְּפָפָה
מְלַטֵּף עֲנִיבָה וּמוֹתֵחַ חֻלְצָה
חֲפָתִים סוֹפֵר - תֶּכֶף בַּעַל,
מֵרִים מִכְנָס, מְהַדֵּק חֲגוֹרָה
וּמֵעִיף מַבָּט עַל קְצֵה נַעַל
כָּל צַעַד מָדוּד, הַשָּׁעוֹן מְתַקְתֵּק
וְהַחוֹל כֹּה רַךְ
הוּא הָיָה בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּאן
תַּרְגִּיל מְלֻכְלָךְ
וְהִנֵּה הָאֹהֶל נִרְאֶה מֵרָחוֹק
לִבּוֹ הֵחֵל דּוֹהֵר
שָׁנִים הוּא חִכָּה לְזֹאת הָאִשָּׁה
יַעֲשה מַעֲשה חִישׁ מַהֵר
הוּא לָבוּשׁ יָפֶה לִכְבוֹד הַכַּלָּה
שֶׁוִּתְּרָה סוֹף סוֹף עַל הָרַעַל
רַק דָּבָר קָטָן מַטְרִיד אוֹתוֹ -
וְזֶהוּ הַשְּׁפִּיץ שֶׁל הַנַּעַל
כִּי הַחוֹל הַצָּהֹב קְצָת שׁוֹחֵק וּמַתְרִיס
וְאֵין לוֹ בִּגְדֵי הַחְלָפָה
כַּמָּה טָרַח וְעָמַל לְהַתְאִים
קְצֵה נַעַל לִקְצֵה חֲלִיפָה
מְלַטֵּף עֲנִיבָה וּמוֹתֵחַ חֻלְצָה
חֲפָתִים סוֹפֵר - תֶּכֶף בַּעַל,
מֵרִים מִכְנָס, מְהַדֵּק חֲגוֹרָה
וּמֵעִיף מַבָּט עַל קְצֵה נַעַל
וְרַק מַבָּט אַחֲרוֹן וְנִסְתָּר
עַל אוֹתוֹ מִטְרָד מִנעֲלִי
עוֹד מֶטֶר אֶחָד בִּלְבַד מַפְרִיד
בֵּין אֲנִי לך וְאַתְּ רַק לִי
עַל הַמֶּטֶר הַזֶּה הוּא כְּלָל לֹא הִבִּיט
כִּי דָּאַג רַק לִקְצֵה נַעַל צַח
וּמִמֵּטֶר הוּא לֹא רָאָה שֶׁזֶּה בָּא
הַמּוֹקֵשׁ שֶׁטָּמַן לוֹ הַ"אָח" |