|
את מתעוררת בתוך שלולית חמה של דם
נזרקת במחשבות על חוק הזהב
ועל חיתוך הזהב
לבושה וחמושה בשקיעה מוזהבת וכתומה
על גופך, על עורך
ועל פניך
רחש וריח הים ממלאים אותך בהשראה
את מצליחה לנשום לרגע אויר מלוח
וצלול כיין
בדממה
כרעת אז וכעת את כאן וליבך כהה
וריאותייך עוד יותר
הגיע הזמן לקום ולנקות את עצמך
הגיע הזמן להפסיק לרחם
הגיע הזמן להפוך דמעות של זהב
ליהלומים בצבע ארגמן
אל תחזרי קדימה בזמן
קומי
תזרחי
מהכאב הזה
כאן
קומי אלי לאט
.
.
.
ד' |
|
|
זה בצחוק
ברצינות
זה בצחוק.
יהושע למרגלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.