לְפֶתַע קָפְאוּ הַשָּׁמַיִם
הָאֲוִיר עָצַר נִשְׁמָתוֹ
גֶּשֶׁם נִתַּךְ עַל רָאשִׁי הַבּוֹעֵר
כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָךְ שׁוּב אִתּוֹ

שְׁאֵלוֹת שֶׁלֹּא נִשְׁאֲלוּ,
מַעְגָּל שֶׁנִּשְׁאַר פָּתוּחַ
לֹא יָכֹלְתִּי לְסוֹבֵב אֶת פָּנַי
לְיַשֵּׁר אֶת קִמְטֵי הָרוּחַ

כָּל זִכָּרוֹן שֶׁשָּׁקַע כְּבָר מִזְּמַן
הִתְבַּהֵר בֵּין שִׁכְבוֹת הֶעָשָׁן
בִּשדֵרוֹת לִבֵּךְ רָכְבוּ פָּרָשִׁים
אַךְ רַק הוּא הִגִּיעַ עַד שָׁם

רַעַם מַחֲרִיד אֶת הָאוֹר שֶׁבָּרַח
וְהִנֵּה אַתְּ רוֹאָה כָּאן אוֹתִי
גֶּשֶׁם חָזָק מַכֶּה מִדְרָכָה
בְּעִתּוֹ הוּא, אַךְ לֹא בְּעִתִּי

אַתְּ נִצְמֶדֶת אֵלָיו וְגוּפֵי מִתְפַּזֵּר
הַשְּׁתִיקָה בְּתוֹכִי עוֹד בּוֹכָה
מִתּוֹךְ הַבִּלְבּוּל אֲנִי עוֹד מִתְפַּלֵּל
לְיָמִים שֶׁל גִּשְׁמֵי בְּרָכָה