אֲנִי אוֹסֶפֶת אֶל תּוֹךְ שק
אֶת כָּל הַקִּשְׁקוּשׁ הַזֶּה
קוֹשֶׁרֶת אֶת קָצוֹתָיו
וּמַעֲמִיסָה אוֹתוֹ עַל טֶנְדֵּר צוֹלֵעַ
שֶׁמַּמְשִׁיךְ לִנְסֹועַ
לְאוֹתוֹ אֵין מָקוֹם מֻכָּר כָּל כָּךְ
לְאַף אֶחָד

הַקִּשְׁקוּשׁ הַזֶּה נֶאֱבָק בַּשּק
כְּמוֹ חָתוּל שֶׁנִּטְּלָה נִשְׁמָתוֹ הַחֲמִישִׁית
אֲבָל עָתִיד לִשרֹד עוֹד אַרְבַּע לְפָחוֹת
וְהַטֶּנְדֵּר מַמְשִׁיךְ לִנְסֹועַ
לְאוֹתוֹ אֵין מָקוֹם מֻכָּר כָּל כָּךְ
לְאַף אֶחָד

הַשּק שֶׁלִּי מִתְחַכֵּךְ בַּשקִּים אֲחֵרִים
שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּירָה
הֵם פּוֹנִים לְדַרְכָּם קַלִּים וּשמֵחִים
וְכָךְ גַּם אֲנִי
הַטֶּנְדֵּר כְּבָר נֶעֱלַם מֵעֵינַי
וְרַק מוֹתִיר אַחֲרָיו רַעֲמָה שֶׁל אָבָק
מִתְבַּדֶּרֶת בָּרוּחַ הַסּוּסִית
בְּדַרְכָּהּ לְמָקוֹם מֻכָּר כָּל כָּךְ
לְכֻלָּם