וְאָז אַתְּ בָּאת וְהֶרְאֵית לִי
מָה שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים בְּתֵאוֹרְיָה
וְשֶׁאֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁיְּדַלֵּג עָלַי
כִּי אֲנִי לֹא מִכָּאן -
אֲנַחְנוּ שְׁבִירִים.
בָּאת וְהִזְמַנְתְּ אוֹתִי לַשֻּׁלְחָן הַמְּשֻׁתָּף
הַמְּקַרְטֵעַ אֶת שְׁבִירַת הַגּוּף הַפִּתְאוֹמִית
אֶת הַחֹם וְהַפְּרִיחָה, הָעֲייֵפוּת, הַחֻלְשָׁה
וְהַצְּלָעוֹת הַכּוֹלְאוֹת בְּתוֹכָן כְּאֵב מְסֻחְרָר
נָתַתְּ לִי הֲצָצָה בְּמִשְׁקֶפֶת חַדָּה
שֶׁרוֹאָה רָחוֹק לְגִיל מֵאָה
וַאֲפִילּוּ אֶת כּוֹס הַמַּיִם שֶׁבְּנִי
הִנִּיחַ עֲבוּרִי מִחוּץ לַדֶּלֶת
לֹא הִצְלַחְתִּי לָקַחַת
כִּי שְׁרִירַי פּוֹנִים כְּנֶגֶד עַצְמָם
וּמִתְחַפְּרִים בַּמִּטָּה
לֹא יוֹדַעַת אִם אֵיזֶה סִינִי מְקֻטָּן
שוֹרֵט אֶת הָעוֹלָם עוֹד קְצָת,
רַק מְבִינָה שֶׁגַּם אֲנִי יְכוֹלָה לַהֲפֹךְ
לִזְקֵנַת פִּתְאוֹם
מִתַּחַת לְצִפָּרְנָיו הַשְּׁקוּפוֹת
וּמֵעֵבֶר לְכָל זֶה וְאַחֲרֵי הַכֹּול
טַעַם אֲבַטִּיחַ עַל לְשׁוֹנִי
מְלַמֵּד אוֹתִי צְנִיעוּת
כִּי לְפָחוֹת אֶת הַטַּעַם הַזֶּה לֹא לָקַחְתְּ
וּמָה לִי לְהַלִּין
אֶל מוּל מִלְיוֹנֵי אַחַי הַשְּׁבִירִים
וְלֹא רַק לָרֶגַע
|