|
היינו ביחד
בבוקר ובערב
למה הלכת ממני
בלי להגיד שלום
הייתי מאוהב
כמו שוטה שאובד בעינייך
ומייחל אלייך
זה היה טבעי לי
שאת שייכת לי
ושאני שייך לך
אולי קראתי בשמך
אולי קראת בשמי
אבל היית רחוקה
והלב כן קרא
קרא עד סוף העולם
שתחזרי אליי
כי את שייכת לי
ואני שייך לך
זה היה טבעי לי,
פעם. |
|
|
אז אמרתי
לה-וואללה את,
כבר עשרים שנה
אני גנן ועוד לא
ראיתי פרח יפה
כמוך
אז היא ענתה לי
-
וואללה כבר
שלושים שנה אני
מחרבנת ועוד לא
ראיתי חרא כמוך!
מיומנו
של ערס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.