יצחק דיין / סופשבוע במדריד |
הוא מתחיל לברר
כשהם סיימו לבנות
המחר כבר פה
אבל הספירה אצלו
כמו שנות כלב, שנות אור
לא שגרתית
וימיו פועמים
כמו כולם
בקצב רגיל
שישי במטבח הסירים נערמים
והמח בבלאגן
מה הספקנו מה מכאן
אין לו זמן לעצמו
אין לו אהבה
יש לו מצפן
שמישהו שתל בלבו
וכוח לייסורים שלא נגמרים
לכי תסתדרי אתו
בסופשבוע במדריד
איך את עדיין מקבלת
את השריטות והפצעים שלו
כל כך הרבה שנים
לכי תביני את הגחמות
של הטמבל שלך
כששורף לך מבפנים
רק לפעמים הוא מרשה לעצמו
לחלום בגדול
לנשום קצת אוויר
לשחרר את עצמו בדמיונות
ולא לשמוע את הפחדים
לכי תסתדרי אתו
בסופשבוע במדריד
איך את עדיין מקבלת
את השריטות והפצעים שלו
כל כך הרבה שנים
לכי תביני את הגחמות
של הטמבל שלך
כששורף לך מבפנים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|