שִׁיר הוּא הַזְמָנָה לְבַיִת
בַּיִת פָּתוּחַ, כַּמָּה שׁוּרוֹת
כָּל אֶחָד מֻזְמָן לְהִיכָּנֵס
לְתוֹךְ הַשֶּׁקֶט, לְתוֹךְ הַסְּעָרוֹת
לְהִסְתּוֹבֵב בַּחֲדָרִים
לְקַשְׁקֵשׁ עַל הַקִּירוֹת
לְהַדְלִיק אֶת הַנְּשָׁמָה
כְּשֶׁכָּבִים הָאוֹרוֹת

אֶפְשָׁר לְבַקֵּר לְבַד אוֹ בְּזוּג
וְגַם בִּקְבוּצוֹת, אֲפִילּוּ כְּדַאי
הַבַּיִת גָּדוֹל, הַמְּשׁוֹרֵר נָדִיב
הַשַּׁעַר פָּתוּחַ, אוּלַי קְצָת מִדַּי

הַהַזְמָנָה הַזֹּאת תְּקֵפָה תָּמִיד
פָּתוּחַ כָּאן גַּם בְּחַג וּמוֹעֵד
הוּא רָץ אִתְּכֶם בִּש-ְדֵרוֹת הַיָּמִים
וְאָז זָז לַפִּינָּה - אֶת נַפְשׁוֹ לְתַעֵד
מִדֵּי פַּעַם מְאַוְרֵר הוּא וִילוֹן
מְכַבֵּס וְתוֹלָה מִילּוֹתָיו עַל הַקִּיר
וְאִם מִתְלַכְלֵךְ לוֹ טִיפֹּונֶת הַדַּף
הוּא לֹא יְנַקֶּה - וְתוּכְלוּ לְהַכִּיר

הַבַּיִת שֶׁלּוֹ לִפְעָמִים מְבֻלְגָּן
בְּמִקְצָב מְחֹורָז שֶׁל טִפְטוּף בְּרָזִים
אַל תְּנַסּוּ לַעֲש-וֹת שָׁם סֵדֶר
זֶה יִגְרֹם לוֹ דַּוְוקָא בַּפִּזְמוֹן לְהַגְזִים
וְאִם אַתֶּם עֲצוּבִים פִּתְאוֹם
וְאֵינְכֶם יוֹדְעִים אֲפִילּוּ לָמָּה
בִּקּוּר בַּבַּיִת, אֲפִילּוּ חָטוּף
יוֹעִיל בְּווַדַּאי, אֲפִילּוּ פִּי כַּמָּה